מאניה דפרסיה: הפרעה דו-קוטבית – הידעתם?

8 ביולי 2010 מאת: admin

כולם מכירים את הדיכאון – אותה תופעה נפוצה וקשה. אבל כמה מכם מכירים את ההפרעה הדו-קוטבית, הנקראת גם בי-פולארית ו"מאניה דיפרסיה" בלשון העבר?

כולם מכירים את השפעתו השלילית של הדיכאון על בריאות הנפש, התפקוד ואיכות החיים: הדיכאון גורם לאדם למצב רוח ירוד, פוגע במוטיבציית החיים הבסיסית של האדם, גורם לקושי בעמידה במחויבויות השגרה, להפרעות שינה, לשינויים בתיאבון, ופוגע באופן קשה ביכולת של האדם ליצור קשר בין אישי ולשמר קשרים קיימים.

אבל יחסית לחשיפה הרחבה שלה זוכה הדיכאון, לא רבים מכירים את חומרת פגיעה של הפגיעה ההפוכה מדיכאון – המאניה. מצבים אלו מופיעים במאניה-דפרסיה, הנקראת גם הפרעה ביפולארית או דיכאון דו-קוטבי, ממנה סובלים בממוצע כ2% מן האוכלוסייה.

מאניה דיפרסיה: על מה ה'מאניה' מצביעה?

מקורו של המושג הוא במילה היוונית "מאניה", שמשמעותה "שיגעון" או "תזזיתיות"; גם המילה האנגלית למשוגע (maniac) מקורה זהה. בניגוד לדיספוריה, הרגש הדיכאוני שמאופיין בתחושת רפיון וחוסר כוח, המאניה מלווה במעין התקף יוצא דופן של אנרגיה, מעין "היי" ארוך טווח.

האדם מרגיש שהוא מסוגל לבצע כל דבר שיעלה בדעתו, הוא מדבר במהירות, מרגיש שמחשבותיו "דוהרות", שופע רעיונות, שופע יוזמות, זז במהירות מנושא לנושא, מרעיון לביצוע, מתנהג באימפולסיביות, מרגיש אופוריה ותחושות גדלות, אינו ישן, מרבה בפעילות מינית באופן חריג, ובאופן כללי נראה כאילו הוא "מונע על ידי מנוע".

לעתים הסימפטומים הללו מלווים בסימפטומים פיסיים, כמו חיוורון, הזעה ואיבוד משקל; לעתים הסימפטומים הללו מלווים גם בהזיות ובדלוזיות.

מאניה דיפרסיה - פעם למעלה, פעם למטה

מאניה דיפרסיה - פעם למעלה, פעם למטה

לכאורה, הסימפטומים הללו נראים חיוביים יותר ממצב רוח דכאוני; למעשה, טבעם הכפייתי והשפעתם על תפקודו של האדם קשים לא פחות מאשר הסימפטומים הדיספוריים של הדיכאון. במהלך ההתקף המאני האדם נוטה לבזבז כספים בכמויות גדולות; להיות מעורב בהתנהגויות מסכנות חיים – נהיגה פרועה, התערבויות מסוכנות, שימוש אסור בנשק.

טיפול יעיל על ידי פסיכולוג, פסיכיאטר או שילוב בין השניים הוא הכרחי על מנת לאפשר שיבה לצורת חיים נורמלית ככל הניתן.

זאת ועוד, האדם מתקשה לשמר את פעילות השגרה שלו, ופוגע באופן משמעותי במסגרת עבודתו ובמשפחתו; האדם נוטה להתנהגות מינית מופקרת, ופוגש במשפחתו ובזוגיות שלו; גם בריאותו הפיסית של האדם נפגעת כתוצאה מן השינוי החד בהרגלי השינה והאכילה שלו.

אך מלבד התוצאות הקשות הללו, יש למאניה גם צד שלילי נוסף – והוא התקופה שלאחר ההתקף המאני, המאופיינת לעתים קרובות בדיכאון דיספורי של ממש.

נשמע לכם מוכר? שני קטבים לה להפרעה

אם התופעה המתוארת נשמעת לכם מעט מוכרת מתיאוריהם של מכורים לסמים, אינכם טועים. ה"דיכאון הדו-קוטבי", שנקרא כך על שם שני קטביו – המאני והדיספורי – מזכיר מאד את השפעתם של סמים מסויימים, בעיקר אמפטמינים (אקסטזי, לדוגמה, או בנזדרין). ליחצו לקריאה אודות הפרעות נפשיות נוספות.

למעשה, התהליך המתרחש במוחו של המשתמש באמפטמין והסובל ממאניה דיפרסיה הוא דומה. במהלך ההתקף המאני, המוח "מופצץ" בכמויות גדולות של דופאמין וסרוטונין, שני נוירוטרנסמיטרים (חומרים כימיים המשמשים לתקשורת מוחית) האחראים בעקיפין לתחושת האושר וה"היי" של המאניה.

כמויות הגדולות גורמות גם לשיבוש בשיקול הדעת, לאימפולסיביות ולנטילת הסיכונים המאפיינת הן את הסובלים מהתקף מאני והן את המכורים הנמצאים ב"היי".

ומה אחרי העלייה הגדולה? נכון – ירידה!

אך לאחר תום ההתקף וספיגת החומרים העודפים, המוח מתקשה להסתגל לכמויות הנורמליות של דופאמין וסרוטונין במוח ולקלוט אותן כראוי- כמו דלת שנפרצה בכוח, והצירים שלה התעקמו.

כתוצאה מכך, מתחילה אצל האדם תקופה של "דאון" -  דיכאון דיספורי לכל דבר, המלווה בייאוש, הסתגרות, פגיעה במוטיבציה וגעגועים לתקופה ה"מאנית".

הדרך הנפוצה ביותר לטיפול בהפרעה ביפולארית הוא ע"י טיפול תרופתי – בעיקר ע"י מייצבי מצב רוח, כמו ליתיום (ויש חדשות יותר) לרוב הטיפול מלווה בייעוץ ובטיפול פסיכולוגי, המסייע לאדם להתמודד באופן יעיל יותר עם ההפרעה.

טיפול יעיל ומותאם עשוי לשפר את סיכויי ההחלמה במידה משמעותית, אך הזיהוי המדוייק של דיכאון דו-קוטבי אינו פשוט, ותכופות הוא מזוהה בטעות כדיכאון חד-קוטבי או כהתקפות מקדימות של סכיזופרניה.


תגובות

2 תגוובת על ”מאניה דפרסיה: הפרעה דו-קוטבית – הידעתם?“

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.