חרד/ה לבריאות שלך?

14 באפריל 2013 מאת: admin

רבים מאתנו מכירים חבר או בן משפחה הידוע כהיפוכונדר של החבורה. כולנו מכירים את המושג היפוכונדריה ובדרך כלל מתייחסים לנושא בבדיחות הדעת.

בדרך כלל נוהגים להתלוצץ על הנושא ולהקניט את ההיפוכונדר התורן, אבל סביר להניח שאם זה המצב – לא מדובר בהיפוכונדרים אמיתיים.

בדיחה? ממש לא!

חשוב לדעת כי היפוכונדריה (Hypochondriasis) היא הפרעה נפשית ממשית שפוגעת באיכות החיים של הסובלים ממנה וגובה מחיר פיזי ונפשי גבוה.

ההיפוכונדריה היא מצב גופני ונפשי הגורם לסובלים ממנו לחוות סבל פיסי לא מוסבר המלווה בפחד ובעיסוק אובססיבי בגוף ובבריאותו.

ההיפוכונדרים סובלים מתחושות גופניות מוגברות ומודעים בכל עת לתפקוד הגוף, באופן היוצר תחושה תמידית של מחלה בלתי מאובחנת המסכנת את בריאותם ואף את חייהם.

אחד מכל 15 חרד לבריאותו באופן מוגזם!

שיעור הסובלים מהיפוכונדריה בקרב האוכלוסיה אינו ודאי ונע ככל הנראה בין ה-4% ל-7%.

ההפרעה פוגעת בחלוקה זהה בגברים ובנשים ומתפרצת בדרך כלל בגילאי עשרים עד שלושים.

אנשים אלה סובלים באופן מתמשך וקבוע מתסמינים שונים של מחלות ובעיות בריאותיות, ללא כל ממצא רפואי המצביע על מחלה או בעיה קיימת, פיסית או נפשית.

המחלה מתאפיינת בתנודתיות רבה, כאשר חלק מהסובלים ממנה כמעט ואינם מרגישים דבר, אלה רק מחשבות מזדמנות על מחלות ובעיות בריאות שאופפות אותם.

אחרים סובלים באופן קבוע ממחשבות נוראיות על מצבם הבריאותי. ישנם תופעות מוכרות של שינויים בחומרת המחלה לאורך חייו של האדם הסובל ממנה.היפוכונדריה - חרד/ה לבריאות שלך?

גורמים ודרכי טיפול

קשה להצביע על גורמים מסוימים להיפוכונדריה, אך ניתן לזהות מאפיינים משותפים לסובלים מהבעיה.

לרוב מדובר באנשים עם נטיה לאובססיביות ולנרקיסיזם שהצד הרגשי שלהם חלש ולכן הם נוטים לווסת את כל החרדות, הקשיים והבעיות לממד הגופני.

קיימת השערה לפיה יש מרכיב גנטי להפרעה.

במקרים רבים ההיפוכונדריה מגיעה כתגובה לטראומה נפשית או פיסית בילדות – התעללות או פגיעה, מחלה קשה של האדם עצמו או של קרוב משפחה או מוות.

אין מאפיינים פיסיים משותפים – כלומר, ההיפוכונדרים לא סובלים יותר ממחלות, אלא מייחסים חשיבות מופרזת לתופעות גופניות שכל אדם סובל מהן במידה זו או אחרת בשכיחות מסוימת.

הטיפול במי שסובל מהיפוכונדריה אינו פשוט כלל ועיקר.

מדובר באנשים שסובלים סבל ממשי מתסמינים גופניים ואין לפטור אותם כלאחר יד.

אבל כאשר הבדיקות יוצאות תקינות והתלונות ממשיכות להגיע – יש להביא בחשבון את האפשרות של פניה לטיפול פסיכולוגי.

פסיכולוג או בעת הצורך גם פסיכיאטר, לעתים בשילוב טיפול תרופתי נוגד חרדה, יכולים לסייע לחולה לווסת את ההפרעה ולשלוט בה.

זאת באמצעות יצירת מודעות לדפוסי החשיבה הבעייתיים שלו ותרגול שיכול להפחית את רף החרדה ובמקרים מסויימים אף להורידו למינימום.

ב-99% מהמקרים ההיפוכונדריה לא תיעלם, אבל המצוקה הנפשית תפחת וכך גם הריצה התמידית בין רופאים וקופות חולים.

טיפול מקצועי ונכון בסובלים מהמחלה יכול להשיב את החיים של הסובל ממנה למסלולם ולאפשר במקרים רבים ניהול אורח חיים הגיוני.

אחת הבעיות הקשות של ההיפוכונדר היא הבדידות והתחושה התמידית שלא מאמינים לו ושהוא נלחם בטחנות רוח.

היפוכונדרים משוכנעים כי הם סובלים ממחלות קשות בדרך כלל מחלות לב, סרטן או איידס – והספקנות של כל הסובבים אותם גורמת להם לתחושות של דכדוך, יאוש לעיתים אף דיכאון חמור.

לפיכך, הטיפול בהיפוכונדריה צריך להתמקד בביטויים הנפשיים של המצוקה.

בנוסף לתרופות נוגדות דיכאון או חרדה, טיפול התנהגותי קוגניטיבי מניב תוצאות חיוביות בניתוב המטענים הרגשיים מהגוף לאפיקים אחרים.

כך, ההתייחסות האובססיבית לגוף פוחתת.

כמובן, הפנייה לטיפול הנפשי נעשית רק לאחר שכל האפשרויות של בעיה גופנית נשללות, ועל סמך היכרות ממושכת (לפחות חצי שנה) עם הפציינט.

קיראו עוד בנושאים קרובים:

על מנגנון ההדחקה – למה אנחנו מדחיקים?


הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.