פחדים של ילדים – מתי זה צריך להדליק נורה?

30 באוקטובר 2012 מאת: admin

"בלילה חלם איתמר על השד הכחול העצוב… איתמר ניסה לברוח ממנו אבל השד הלך אחריו ועשה עליו צל… איתמר צעק צעקה גדולה ואיומה ופתאום הרגיש שאבא עומד לידו ומרגיע אותו"…

הספר "איתמר צייד החלומות" של דויד גרוסמן מתאר סיטואציה לא נעימה, אך נפוצה, שילדים רבים חווים – הפחד מפני מפלצות.

מאת: ד"ר יעל סגל

אך לא רק פחד ממפלצות הוא מנת חלקם של ילדים, למעשה, מרגע לידתם חווים ילדים פחדים רבים, מסוגים שונים, אשר חולפים עם הזמן ומהווים חלק נורמטיבי בהתפתחותם.

על הורים לזכור ולדעת שישנם מהלכים טבעיים שילדים אמורים לעבור במהלך התפתחותם ואין סיבה לחשוש, יחד עם זאת על הורים גם לשים לב שילדים מצליחים להתגבר על אותם פחדים כראוי וכן, שלא מופיעים פחדים אחרים, שאינם נפוצים בדרך כלל בתקופת הילדות.

מגיל לידה עד תשעה חודשים - נפוץ לראות פעוטות הנבהלים מרעשים חזקים או תנועות פתאומיות, פחד המכונה פחד מגריית יתר.פחדים של ילדים

הפחד המוכר ביותר הוא פחד מפני זרים, המופיע מגיל ארבעה חודשים לערך, לכן גם אם הפעוט קיבל עד עתה בשמחה כל אורח שנכנס הביתה אין לחשוש כאשר לפתע הוא נבהל ובוכה ממראה אדם זר.

פחדים נוספים הם הפחד מאובדן תמיכה ופחד מבעלי-חיים.

למעשה כל הפחדים הללו מהקושי של התינוק לקלוט גירויים כמו אדם בוגר ומהרצון שלו להגן על עצמו מפני גורמים שהוא תופס כמסוכנים.

מסיבה זו ילדים נוטים לבכות, להתכווץ או להירתע כאשר גורמים אלו מופיעים בקרבתם.

מגיל עשרה חודשים עד גיל שלוש – בגיל זה ממשיכים חלק מהפחדים שצוינו לעיל כמו למשל הפחד מרעשים חזקים במיוחד וכן הפחד מבעלי חיים.

בנוסף עשויים להופיע פחדים משינה, מכיליון, מפרידה – שכולם באים לידי ביטוי בבכי ובהיצמדות להורה.

אומנם פחדים אלו הם שלב טבעי, אך להורה תפקיד חשוב בהרגעת הילד, בהענקת ביטחון ובהצגת העולם כבטוח ולא בהתמודדות על ידי פעולות של הגנת יתר.

מגיל שלוש עד גיל חמש – בולטים בעיקר הפחד מהחושך והפחד ממפלצות, אשר נובעים מבנייתו של עולם דמיון עשיר המתפתח בקרב ילדים בגילאים אלו.

כל אותם פחדים שהופיעו עד גילאים אלו מתחילים להיחלש ועד גיל חמש צפוי שייעלמו. איך זה נראה? יש ילדים שיתעוררו באמצע הלילה בבכי ובצרחות, אחרים ייצמדו להורה ויש גם כאלה שלא יביעו באופן חיצוני את הפחד אלא יתמודדו איתו לבד עם עצמם.

מגיל חמש עד שבע - עשויים להמשיך להופיע פחדים הקשורים בעולם הדמיון (מפחד ממפלצות, מכשפות, מהחושך ועוד) וכן מופיעים פחדי הקשורים בכאב גופני (פחד מזריקות, פחד מרופא שיניים וכדומה).

ככל שהילד מתבגר כך הוא מפחית את הפגנת הפחד שלו באופן חיצוני ולכן עשוי לא לדבר עליו. תלונות על מיחושים שונים (כאבי בטן, בעיות בשינה ועוד) יכולים להעיד על קיומו של פחד לא מדובר.

בגילאים אלו חשוב לעזור לילד להבחין בין דמיון לבין מציאות ובכך לעזור לו להתמודד עם הפחד.

מגיל שבע עד תשע - הפחדים מקבלים גוון "מציאותי" יותר ודמיוני פחות: פחד מפגיעה בגוף, פחד ממות, פחד מכישלון – בתחום הלימודי (חרדת בחינות) או בתחום החברתי וכדומה.

כחלק מכך ילדים אינם נוטים לשוחח על הפחדים שלהם, המביכים אותם ונתפסים בעיניהם כמקור אפשרי ללעג. מסיבה זו חשוב לא להזין את הפחד של הילד על ידי זלזול בפחדיו אלא להעניק לו אווירה תומכת ומעודדת שיחה ככל האפשר.

בכל המקרים, נורת אזהרה תופיע כאשר הפחד נמשך מעבר לזמן הנורמלי וכאשר הוא פוגע בתפקוד – למשל, הילד איננו מוכן לאכול או לא מצליח לישון כראוי, כשאינו מסוגל לעזוב את ההורה גם בסיטואציות מוכרות יחסית, כמו למשל הליכה לגן ועוד או כשמסרב ללכת לבית הספר מחשש להיכשל או להיפגש עם ילדים אחרים.

אם כהורים אינכם בטוחים האם הילד חושש יתר על המידה או האם הפחד שמופיע אצלו טבעי לגילו או לא, מומלץ להתייעץ, גם אם לפגישה אחת, עם פסיכולוג ילדים שהוא איש מקצוע מומחה.

תודות: ד"ר יעל סגל שכתבה את המאמר המרתק!


מופיע בקטגוריות: חרדה, ילדים ונוער

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.