חשיפה ממושכת לטיפול בנפגעי הפרעת לחץ פוסט טראומטית

7 באוגוסט 2011 מאת: admin

חשיפה ממושכת ובאנגלית PE – Prolonged exposure therapy היא שיטת טיפול בפסיכולוגיה, המיועדת להתמודדות עם מצבים של הפרעות דחק מסוג פוסט טראומה (PTSD).

שיטת החשיפה הממושכת שייכת לענף הקוגניטיבי-התנהגותי וכוללת חשיפה דמיונית, מכוונת, מתמשכת ומאוזנת למאורעות הטראומטיים, שהובילו למצוקת ההווה.

חשיפה זו מאפשרת למטופלים לחוות את האירוע הקשה מחדש, בצורה הדרגתית ומתונה, וללמוד להתמודד עימו.

מאז נהגתה השיטה לראשונה על ידי פרופסור עדנה פואה Edna Foa, היא משמשת ככלי טיפולי במדינות רבות בכל העולם להתמודדות עם מגוון מצבים טראומטיים, כדוגמת: הלם קרב, אונס, אסונות טבע, התעללות בילדים, תאונות דרכים ועוד.

שיטת החשיפה הממושכת נמצאה כיעילה לא רק לטיפול במצבים של הפרעות דחק פוסט טראומטיות, אלא גם במצבי מצוקה נפשית אחרים, כדוגמת: חרדה, דיכאון וזעם בלתי נשלט.

השיטה לפרטיה Prolonged exposure therapy

שיטת החשיפה הממושכת מבוססת כאמור, על עקרונות התפיסה הקוגניטיבית-התנהגותית והיא מגובה במחקרים אמפיריים שנערכו לאורך יותר מ-20 שנה.

במחקרים אלה נמצא, כי שימוש בשיטה גרם להקלה משמעותית בסימפטומים של כ-80 אחוזים מהמטופלים, שסבלו מהפרעות פוסט טראומטיות שונות.Prolonged exposure therapy

את השיטה פיתחה בשנת 1982 פרופסור עדנה פואה על בסיס ההנחה, שאירועים טראומטיים יוצרים אצל הנפגעים תבניות פתולוגיות של פחד, המקובעות בתודעה כתוצאה מהימנעות מעיבוד החוויות והתחושות השליליות שהתלוו להם.

שכן, נטייתו הטבעית של האדם היא להדחיק כל חשבה על טראומה ולא לעבדה. שיטת הטיפול כוללת חשיפה מבוקרת ומתמשכת באמצעות הדמיון של המטופל לאירוע הטראומטי.

חשיפה זו מאפשרת להתמודד בצורה בריאה יותר עם הנטייה הטבעית להימנע מהעלאת זיכרונות הקשורים לטראומה ומהמחשבות האובססיביות הקשורות בה. המטופל לומד להתמודד עם המחשבות הקשות בצורה מבוקרת, להתגבר עליהן ולהפריד בינן ובין אירועי ההווה.

קיראו עוד בנושא בריאות הנפש

לאחר הטיפול לומדים המטופלים לחוות את המציאות בצורה מאוזנת יותר ופחות טראומתית.

טיפול בשיטה זו מוביל להפחתה ניכרת בתחושת חוסר האונים של הנפגעים ולהגברת התחושה של השליטה העצמית והשליטה על הגורל.

חשיפה ממושכת – קצת פרקטיקה

בשל תחושת החרדה הקשה המתלווה למצבים פוסט טראומטיים, נוטים מרבית הנפגעים להימנע מעיבוד נפשי של האירוע ולהדחיק את מחשבותיהם הקשות. הימנעות זו נחלקת מבחינה מעשית לשני סוגים.

הימנעות ממחשבות על האירוע במטרה להתרחק מתחושות החרדה, המצוקה, אובדן השליטה העצמית והחשש להשתגע.

ההימנעות השנייה היא מהגעה למקומות שונים המעוררים מחשבות על האירוע הטראומטי וגם פחד מחשיפה חוזרת לסכנה דומה.

בניגוד לנטייה הטבעית להדחיק ולהימנע מפעילויות שונות המעוררות זיכרונות, בטיפול החשיפה הממושכת מועלים הזיכרונות הטראומטיים, והמטופלים לומדים להתמודד ולחיות איתם.

ליחצו ותוכלו: לדעת יותר על התקפי חרדה ופאניקה

לרוב נמשכת סדרת הטיפולים בין שמונה ל-14 פגישות הנערכות פעם בשבוע.

במהלך הטיפול מספר הנפגע על האירוע הטראומתי כאילו הוא מתחולל בזמן הווה. סיפור הטראומה מוקלט והמטופל מאזין לו בבית.

תהליך זה גורם לירידה הדרגתית ברמת החרדה, כאשר המטופל מבין כי הזיכרון איננו מוביל לאובדן שליטה ולומד לחיות עימו בהווה.

בסרטון הבאה תוכלו לראות ולשמוע את
ד"ר עדנה פואה מסבירה על חשיפה ממושכת:

קיראו בהרחבה על: טיפול פסיכולוגי


תגובות

תגובה אחת על ”חשיפה ממושכת לטיפול בנפגעי הפרעת לחץ פוסט טראומטית“

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.