סכיזופרניה או שסעת schizophrenia

6 ביוני 2011 מאת: admin

מחלות שונות ומכנה משותף אחד – סכיזופרניה ידועה כיום כקבוצת המחלות השכיחה מבין המחלות הפסיכוטיות. בואו להכיר את המחלה מקרוב ולדעת הרבה יותר…

בתחום בריאות הנפש ובשיח הרפואי-מחקרי עדיין קיים ויכוח האם להגדירה כמחלה אחת עם תסמינים רבים, או כקבוצה של מחלות עם קו משותף.

המגמה המקובלת היא להתייחס לסכיזופרניה כאל קבוצת מחלות שלהן משותפים הפרעות בתהליכים קוגנטיביים בסיסיים, דמנציה, התפתחות כרונית, שיפוט מעוות של המציאות, הזיות ומחשבות-שווא.

נהוג לראות בתסמיני ההזיות והמחשבות-שווא ביטויים משניים לתהליכים נוירולוגיים וקוגנטיביים עמוקים יותר, הקשורים באיבוד יכולת ארגון מיומנויות תפקודים מנטליים.סכיזופרניה

כיום מנסים אפוא להאחיד את סיווג ההפרעות בספקטרום הסכיזופרני, אך תהליך זה הוא דינמי וממושך, בשל מורכבות הגורמים, ביולוגיים וסביבתיים גם יחד, והטווח הרחב של התסמינים המשתנים בין חולים שונים וסביבות מחיה שונות.

קיראו בהרחבה על: פרנויה

סכיזופרניה – מי נתון בסיכון?

המחלה פוגעת בעיקר בגיל הצעיר, ואחד משמותיה הראשונים היה "שטיון נעורים". שכיחותה היא כאחוז אחד באוכלוסייה, אך יש קושי לאבחנה מפני ששיעור הפניות על ידי רופאי ילדים ורופאי משפחה למסגרות בריאות הנפש הוא קטן.

סיבה אפשרית לכך היא הסטיגמה החברתית של המחלה, לפיה החולים הם אנשים תוקפניים ומסוכנים.

תפיסה זו היא מוטעית, אולם בשנים האחרונות חלה עלייה בשכיחות מקרי אלימות קיצוניים בקרב הסובלים מהמחלה.

בקרב גברים המחלה מתפרצת מוקדם יותר מאצל נשים – גילאי 15 – 25 לעומת 20 – 35.

אולם אצל נשים קיים גל התפרצות שני אחרי גיל 40, כנראה מסיבות הורמונליות. הביטוי הבולט בקרב גברים לעומת נשים הוא ליקוי תפקודי וחברתי הכולל נסיגה חברתית, כשבקרב נשים ממוצע התפקוד החברתי גבוה יותר.

הגברת הסיכון להופעת המחלה הוא בתנאים אלה: שימוש בסמים בתקופת ההריון או זיהום וירלי במהלכו (בחורף) וליקויים עקב סיבוכי לידה שונים. במסגרת המשפחתית נמצא גם שהזנחה רגשית בתקופת הילדות מעלה את הסיכוי להתפרצות המחלה.

מבחינה גנטית, שיעור התחלואה הגבוה ביותר הוא בקרב ילדים לשני הורים סכיזופרנים ובקרב תאומים זהים שאחד מהם חולה (15%-55% בהתאם).

בקרב קרובי משפחה ממדרגה ראשונה הסיכון יורד ל- 15%. תחלואה גבוהה נמצאה גם בקרב ילדים שנולדו לאבות מעל לגיל 60.

קיראו בהרחבה על מנגנון ההדחקה שלנו

ההיבט הקוגניטיבי

הסובלים מסכיזופרניה מגלים רגישות גבוהה במיוחד למידע חיצוני ופנימי. אינם יכולים לווסת
גירויים רבים, ולכן קשה להם להתמקד ולהתמצא מילולית. דיבורם יהיה דל או לא עקבי, ולפעמים ישתקו באופן ממושך ונבוך.

החולה יהיה כבול להגיון פנימי שמורה לו באופן מופשט מה נכון ומה לא, מה חשוב ומה שולי,
ויתעסק באופן אובססיבי בעניינים משניים.

הוא יחוש שהסביבה יכולה לקרוא את מחשבותיו ולשלוט בהן, מתוך הזיה פרנואידית, ולעתים ייחס לעצמו כוחות על.

אופי ההזיות משתנה לפי מקום ותרבות, כך שבארצות עולם שלישי, מפותחות יותר הזיות ראיה ומישוש יותר מהזיות שמיעה.

סכיזופרניה – טיפול בגישה הכוללנית

גישה זו דוגלת בשילוב בין טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי, טיפול שיקומי-חברתי ומסגרתי והוכחה כיעילה.

הטיפול התרופתי בתרופות אנטי-פסיכוטיות חיוני ויעיל הן לשלב החריף הן כטיפול מונע – הוא מקל ומונע הופעת תסמינים חוזרים בקרב רוב החולים.

טרם פותח תקן מקובל לצורך פסיכותרפיה של סכיזופרניה, אולם לרוב ממליצים על התערבויות טיפוליות עם מיקוד אישי על פיתוח כישורים בין-אישיים וקוגניטיביים ובמערכות תומכות, בעיקר חיזוק היחידה המשפחתית וכן שילוב חברתי ותעסוקתי.

קיראו עוד בנושא: חוסר אונים נרכש


הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.