התקף חרדה ופאניקה – Panic attack: לא להכנע

10 באפריל 2011 מאת: admin

התקף חרדה, הידוע יותר בעגה המקצועית הפסיכיאטרית כהתקף פאניקה (Panic attack), הוא למעשה אירוע בו האדם חווה רמות מוגברות של חרדה או פחד. מתי זה קורה ומדוע?

התקפי חרדה נוטים להתרחש באופן פתאומי וללא אזהרה. לעתים הם מתעוררים לאחר טריגר מסוים – לדוגמה נעילה במעלית, לפני בחינה רצינית או הכרח לדבר מול קהל, אך פעמים רבות נדמה כאילו הם תוקפים משום מקום.

התקף חרדה

התקף חרדה מתחיל בדרך כלל באופן חלש, מגיע לשיאו לאחר עשר דקות, וברוב המקרים נעלם ברבות חצי השעה. עם זאת, משך זמן קצר זה מספיק על מנת ליצור בעתה אצל האדם החווה אותה, עד שהוא בטוח כי הוא עומד למות או לאבד שליטה באופן מוחלט.

התסמינים הגופניים נחווים בעוצמה רבה, ופעמים רבות אנשים החווים אותם בטוחים שהם עוברים התקף לב. כמו כן, עוצמת התקף החרדה ותחושת חוסר השליטה יוצרים פחד מהתקף חרדה נוסף, בעיקר במקומות ציבוריים מהם קשה להימלט ולמצוא עזרה.

לא כל מי שסובל ממאפיינים נוספים של חרדה בהכרח יעבור התקף מסוג זה. כמו כן, אין הכרח כי התקף חרדה אחד משמעו סדרה עתידית של התקפים. למעשה, מצב כזה של התקפים חוזרים ונשנים נקרא הפרעת פאניקה (Panic Disorder), קרי,מצב בו ישנה חזרה לא צפויה של התקפי חרדה, המלווה בפחד מהתקפים נוספים.

לעתים הבעטה כה גדולה עד שאנשים עם הפרעה זו חוששים לצאת מביתם מפחד שיחוו את התקף החרדה הבא שלהם בציבור. מצב זה נדיר באופן יחסי לכמות האנשים הלוקים בהתקף חרדה פעם בחייהם. קיראו על הפוביות הנדירות בעולם.

התקף חרדה – סימפטומים

הסימפטומים של התקפי חרדה נחלקים לתחושות גופניות ותחושות נפשיות.

סימפטומים ברמה הגופנית

  • דפיקות לב מואצות וכאבים בחזה
  • קוצר נשימה או תחושת חנק
  • היפר ונטילציה
  • גלי חום או קור
  • רעידות
  • בחילה או התכווצויות בבטן

סימפטומים ברמה הנפשית

התקף חרדה מציב אתגרים נוספים כגון:

  • תחושת פאניקה
  • אובדן שליטה
  • חשש מאובדן הכרה
  • חשש לאיבוד השפיות
  • תחושה של ניתוק מהגוף

עצם פתאומיות הסימפטומים מקשה על האדם לקשר בינם לבין חרדה. ברוב המקרים הוא יפנה לקבלת עזרה מבית החולים, ולאחר שלא יימצא שום הסבר פיזיולוגי לסימפטומים סיבת הפניה תוגדר כהתקף חרדה, והוא ישוחרר לביתו עם המלצה לביקורת אצל פסיכיאטר.

טיפול בהפרעות חרדה

בעוד שטיפול עצמי כגון הקפדה על שינה, תזונה והתעמלות נכונה, כמו גם למידת טכניקות להרגעה עצמית נמצא יעיל, עדיין ישנם מקרים בהם יש לפנות לעזרה מקצועית.

הדרך לשפוט מתי הגיע הזמן לגשת לבדיקה הוא כשהסימפטומים גורמים למצוקה רבה או להפרעה בחיי היומיום. למעשה, ייתכן כי התקף החרדה נובע מבעיה גופנית כגון בעיה בבלוטת התריס, או אפילו אסטמה.

במידה ולא נמצאו סיבות גופניות, ישנם כמה אפיקים לטיפול, חלקם הוכחו כיעילים ביותר. טיפולים אלה משלבים בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול בתרופות.

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מסייע למטופל לזהות ולאתגר את דפוסי החשיבה שמעוררים את החרדה ולשנותם. טיפול זה מוגדר בזמן ומעניק למטופל טכניקות אותן הוא מתחייב לתרגל בחיי היומיום.

הטיפול התרופתי בהתקף חרדה נע בין תרופות פסיכיאטריות על בסיס יומיומי, כגון נוגדי דיכאון ותרופות הרגעה, לבין תרופות הניטלות על בסיס הצורך.

כך או כך, התקף חרדה הוא הפרעה נפוצה למדי, אשר דרכי הטיפול בה ידועות ומוגדרות בשיח הפסיכיאטרי המקצועי. לכן אין סיבה שלא לפנות טיפול במידה והתקף חרדה מתפרץ.


תגובות

3 תגוובת על ”התקף חרדה ופאניקה – Panic attack: לא להכנע“

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.