חרדה לאורך החיים – מילדות ועד בגרות

13 ביוני 2010 מאת: admin

חרדה לאורך החיים כמו בהפרעות מובחנות אחרות המצויות במדריך האבחוני להפרעות פסיכיאטריות (DSM), גם בעיות חרדה מתבטאות אחרת בגילאים שונים.

חרדה לאורך החיים - מילדות עד בגרות

חרדה לאורך החיים - מילדות עד בגרות

לאורך החיים, שכיחותן של הפרעות חרדה מסויימות משתנה; בעיות מסויימות הן אופייניות ביותר לגילאי הילדות המוקדמת, בעיות אחרות שכיחות בגיל ההתבגרות ואחרות בגיל המבוגר.

ההנחה המחקרית לגבי חרדה

קיימת הנחה מחקרית המניחה קשר חזק בין הפרעות חרדה בילדות ובין הפרעות חרדה בבגרות, הנחה המתבטאת בכך שלמעשה כמעט ואין הפרדה אבחנתית בין הפרעות חרדה בגילאים שונים, מלבד מספר הסימפטומים הנדרש לאבחנה.

אך למרות הניסיון המחקרי ליצור מבנה מתמשך של התפתחות הפרעות חרדה ספציפיות זו מזו, מגבלותיהם של כלי האבחון, ובראשם ה-DSM, אשר מגדיר הפרעות של בריאות הנפש, גורמת לעתים קרובות לקשיים בתיקוף מבנים כאלה.

כיוון שההגדרות המבחינות בין הפרעות משתנות לאורך שנים (לדוגמה, משך זמן של הפרעה יכול להבדיל בין סוג אחד לאחר), קשה לזהות במדוייק אם קיומה של הפרעה ספציפית בילדות קשור באופן מובהק לקיומה של הפרעה ספציפית בגיל מבוגר יותר.

אך למרות קושי מחקרי זה, נעשים מאמצים רבים מצד קלינאים וחוקרים ליצור מבנים תיאורטיים וקליניים שיקלו על הבנת התפתחות בעיות החרדה לאורך החיים, הבנת טיבן של בעיות חרדה מסויימות והבנת הקשרים ביניהן.

חרדה לפי גיל

הגדרות כלליות להפרעות חרדה המשותף לכל הפרעות החרדה המוגדרות בDSM, בין אם הן מופיעות בילדות או בבגרות, הוא שהן מכילות תחושת חרדה קשה (רגשית וקוגניטיבית), סימנים פיזיולוגיים אופייניים (מתח שרירים, קשיי שינה וריכוז) ושינויים התנהגותיים – כלומר, הימנעות מהתנהגויות או פעילות העשויה לעורר את החרדה.

חרדה לאצל מבוגרים

חלק מתסמינים אלו לכאורה ברורים יותר אצל מבוגרים – כמו סימנים גופניים, לדוגמה, שמבוגרים עשויים להגדירם בצורה טובה יותר מאשר ילדים צעירים; אך בשגרת היום הקלינית אנו עשויים לפגוש גם מבוגרים אשר יתארו תסמינים עמומים יותר, או תסמינים אשר לכאורה אינם הסימנים הקלאסיים של חרדה.

הפרעת חרדה בילדות

גם השינויים ההתנהגותיים אמורים לכאורה להיות ברורים יותר אצל ילדים צעירים, שכן קל להתחקות אחרי התנהגותם ואחרי שינויים בה, בעוד מבוגרים עלולים להתבייש בהימנעותם וינסו להצניע את השינוי ההתנהגותי.

התבטאויות שונות של הפרעות חרדה לאורך החיים הפרעות חרדה הינן ההפרעה הנפשית השכיחה ביותר בקרב ילדים ומתבגרים, ולפיכך היא כנראה האופן הראשוני ביותר לביטוי של פסיכופתולוגיה כלשהי.

בנוסף, הפרעת חרדה בילדות היא גורם סיכון משמעותי לקיומה של הפרעת חרדה בבגרות, ועל כן נבדקת השערה על פיה הפרעות חרדה מסויימות הן ביטוי משתנה של חרדה בגילאים שונים; לדוגמה, פוביה ספציפית בגיל צעיר עשויה להיות ביטוי של פוביה בגיל מבוגר.

בגילאי הילדות, הפרעות החרדה הנפוצות ביותר הן חרדת פרידה ופוביה ספציפית (לדוגמה, פחד מכלבים, חרדת בחינות או מחיות אחרות, או פחד מזריקות). הפרעות חרדה אלה יופיעו לרוב לפני גיל 12; בגיל ההתבגרות המוקדם תופיע בשכיחות גבוהה חרדה חברתית; בגיל הבגרות תופיע לרוב הפרעת חרדה כללית והפרעת פאניקה.

גברים, אגב, נוטים לפתח פוביה ספציפית בגילאים מוקדמים יותר מנשים, והפרעת חרדה מוכללת בגילאים מאוחרים יותר; אבל מלבד זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המינים בתחום החלוקה להפרעות החרדה הספציפיות, למרות שינויים בשכיחותן לאורך השנים.

מחקרי אורך מצביעים על כך שבין 15%-20% מן האוכלוסיה סובלת במצטבר לאורך חייה מהפרעות החרדה השונות, כאשר, כאמור, שכיחות הפרעות מסויימות תלויה בגיל ובמין. העדויות המחקריות מצביעות על כך שהפרעות חרדה מתאפיינות הן במהלך אפיזודי (כלומר, ב"התקפה" חד פעמית) והן במהלך כרוני (כלומר, במצב קבוע לאורך זמן).

הופעה אפיזודית של הפרעת חרדה ספציפית, מעלה את הסיכוי להופעה כרונית שלה. בנוסף, ישנו קשר בין הפרעות חרדה להופעתן של הפרעות אחרות, כגון הפרעת שימוש בחומרים; פעמים רבות מוסבר הקשר בין ההפרעות בצורך של הסובלים להירגע מן החרדה באמצעים חיצוניים.

בנוסף, יש גם קשר בין הפרעות חרדה להפרעות התנהגות שונות. אך גם אם אדם סובל ממהלך כרוני של הפרעת חרדה מסויימת, אין זה אומר שלא ייתכנו תקופות רגיעה ארוכות בתסמינים.


תגובות

3 תגוובת על ”חרדה לאורך החיים – מילדות ועד בגרות“

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.