טיפול קצר מועד – כמה קצר זה "קצר"?

8 ביוני 2010 מאת: admin

במסגרת טיפול פסיכולוגי הנערך לפי הגישות הפסיכולוגיות המרכזיות, מתקיימות בדרך כלל פגישות טיפוליות על פני תקופה ארוכה. במהלך הזמן הממושך מתאפשר למטופל לחקור לעומק את הבעיות הגורמות לו למצוקה, ולפתח קשר של אמון עם המטפל שתומך בתהליך השינוי. אך מה קורה כאשר לא מתאפשרת עבודה על פני תקופת זמן מתמשכת?

כמה קצר זה קצר?

הטיפולים קצרי המועד הם טיפולים הכוללים בממוצע 10-20 פגישות, אך עשויים לכלול מספר קטן יותר או מעט גדול יותר של פגישות. מטבע הדברים, חברות הביטוח הרפואי מעודדות לעתים פנייה לגישות המאפשרות מפגשי טיפול מעטים יותר, שכן עלותם הכספית הכוללת נמוכה יותר.

כמה קצר הוא טיפול קצר מועד?

כמה קצר הוא טיפול קצר מועד?

בפנייה לטיפול חשוב לקחת בחשבון לא רק שיקולים כלכליים, ולפנות לקבלת טיפול קצר מועד כאשר צפויה בכך תועלת לבעיה שאיתה מתמודדים.

שיטות טיפול מקובלות

ישנן שיטות רבות לטיפול פסיכולוגי מוגבל בזמן. חלקן מושפעות יותר מהזרם הדינמי והפסיכואנליזה, שמתבסס על הגעה לתובנה והעלאה למודעות של מקור הבעיה; חלקן מתמקדות בשינויים התנהגותיים ומחשבתיים ופועלות לפי שיטת CBT. משמעות השם היא cognitive behavioral therapy.

שיטות אחרות משלבות בין גישות שונות. ישנן גם שיטות טיפול ייחודיות המוגבלות בזמן ומתאימות לבעיות ספציפיות, למשל: שיטת ה-EMDR, המתאימה לטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית הכוללת מחשבות חוזרות ונשנות על טראומה שהתרחשה, או היפנוזה, המתאימה לבעיות שונות ובמיוחד בעיות חרדה.

חוט השני העובר בין שיטות הטיפול השונות

המשותף כמעט לכל גישות הטיפול קצר המועד הוא הצורך להתמקד כבר מן ההתחלה בבעיה מוגדרת וברורה. דרישה נוספת שגישות רבות חולקות ביניהן היא מוטיבציה גבוהה מצדו של המטופל: בכמה מן השיטות נדרשת עבודה עצמאית של המטופל בין הפגישות הטיפוליות, וניתנות מטלות לביצוע בבית.

במקרים רבים דווקא לחץ הזמן מגביר את המוטיבציה של המטופל להשקעה בטיפול ולכן מגביר את יעילות הטיפול. עם זאת, למי שלפי היכרותו עם עצמו אין יכולת לגייס עצמו למאמץ הטיפולי ליצירת שינוי, מוטב לבחור דווקא בטיפול קצר מועד.

בנוסף, הטיפול הפסיכולוגי קצר המועד – מעצם טבעו – נותן מקום חשוב אך מוגבל לקשר בין המטפל והמטופל בהשוואה לטיפול פסיכולוגי ממושך. לפיכך, לא מומלץ לאנשים בעלי קושי במתן אמון וקושי בפרידות להגיע לטיפול קצר-מועד.

בזכות המֶשך הקצר של הטיפול קצר המועד, נערכו מחקרים רבים שאיששו את יעילותן של חלק משיטות אלה בבעיות מסוימות. מסגרת הכוללת מספר מועט יחסית של פגישות טיפול עשויה על פי המחקרים להתאים למקרים של פוביה, הפרעה טורדנית-כפייתית ופאניקה, ולמקרים של דיכאון – זאת בתנאי שההפרעות הללו אינן במצב חמור ושהשפעתן טרם התפשטה ויצרה בעיות בתחומי חיים מרובים.

פגישות מעטות עשויות להתאים גם בהתערבויות במצבי חירום ממוקדים, ולסייע לאדם לעבור תקופת משבר (כמו אובדן), או לחילופין להתמקד בעבודה על קושי או התלבטות מוגדרים, כגון בעיה עם סמכות או סיוע בקבלת החלטה מכרעת בחיים. אם בריאות הנפש חשובה לכם, היינו שוקלים גם את הרעיון של יעוץ ממוקד, במקרה שאתם מבולבלים להחריד.


תגובות

7 תגוובת על ”טיפול קצר מועד – כמה קצר זה "קצר"?“

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.