חרדת בחינות: למה אנחנו כל כך מפחדים?

8 ביוני 2010 מאת: admin

דמיינו לעצמכם אדם הצועד להנאתו ביער. הוא חוצה נחל קטן, ומתיישב לאכול על סלע – ופתאום מגלה מולו דוב גריזלי עצום ממדים, שנוהם ומתקרב לקראתו. מה הייתם עושים? זו תגובת הגוף במצב של חרדת בחינות.

האדם קופא על מקומו, ליבו מתחיל לפעום במהירות, שריריו מתכווצים ופיו מתייבש; כל גופו מוכן למנוסה. הוא מביט במהירות לכל עבר, ומגלה לא רחוק ממנו עץ רחב.

חרדת בחינות - לא לפחד מן הפחד

חרדת בחינות - לא לפחד מן הפחד

הוא מזנק במהירות שלא ידע שהוא מסוגל לה אל גזע העץ ומטפס אל ענפיו, ומלמעלה הוא צופה בדוב המאוכזב הנוהם, מחטט לו באוכל ומתרחק לאיטו. רק דקות ארוכות לאחר מכן יחזור גופו של האיש לפעילות רגילה, ליבו יחזור לפעום בקצב יציב, שריריו יתרפו וקיבתו תירגע.

מנגנון תגובת החירום

התגובה הגופנית שחווה האיש היא תגובת חירום, המשותפת לכל היונקים בהתמודדותם עם סכנה. כשאנחנו נתקלים במצב שבו אנו חשים בסכנה, הגוף עובר באופן אוטומטי לפעולה ב"מצב חירום".

על מערכת העצבים משתלטת המערכת הסימפטטית, תת מערכת של המערכת העצבים האוטונומית, והיא משחררת בגוף הורמונים המזרימים כמות רבה של דם ללב, מכווצים את השרירים, מרפים את השלפוחיות, מייבשים את הפה – ולמעשה, מכינים את כל הגוף למנוסה והתמודדות עם כאב פיסי.

כדי שהגוף יעבור לתפקוד של "מצב חירום", יש צורך בהערכת מצב מהירה; המוח סוקר את המצב, מגיע למסקנה כי הוא מסוכן, ומפעיל את השתלטות המערכת הסימפטטית על מערכת העצבים. לתגובות החירום הללו אנחנו קוראים "חרדה", ומלבד סממניהם הפיסיים – קצב הלב, מתח השרירים, הפה המתייבש, שינוי בזרימת הדם לגוף – הם מתבטאים בתחושת חוסר נוחות קשה.

בניגוד לימי קדם, בהם רוב הסכנות שנתקל בהן האדם ועוררו בו חרדה היו סכנות להישרדותו הפיסית, כדוגמת המפגש עם הדוב – האדם המודרני נתקל בהזדמנויות רבות בסכנה שאין בה סכנת הישרדות פיסית, אך היא משמעותית לקיומו באופנים אחרים.

הגשת פרזנטציה חשובה מול מנהל העבודה, מבחן נהיגה מעשי, ראיון עבודה חשוב, דייט עם בחורת החלומות שלך, או מבחן מכריע באוניברסיטה או בתיכון – כל אלה מקודדים על ידי המוח כמצבי סכנה, ומעוררים אצלנו תגובות חרדה בגוף.

המערכת הסימפטטית שלנו מופעלת, ואנחנו חשים איך ליבנו פועם, רגלינו רועדות, פינו מתייבש – משל היינו מתמודדים עם חיה זועמת בשדה, ולא עם מנהל מטופח באולם ישיבות ממוזג.

לצערנו, המערכת הסימפטטית שמסייעת לנו כה טוב להתמודד עם סכנות פיסיות, עשויה לגרום לנו נזק בהתמודדותנו עם סכנות מסוג אחר.

כשהאדם חיוור ומגמגם, הסיכוי שלו להעביר פרזנטציה טובה או להשאיר רושם חיובי בדייט קטן והולך; אם הוא לא יצליח להתגבר על תגובת החרדה שלו, הוא עשוי להכשיל את סיכוייו במקום להציל את עצמו. בריאות הנפש נפגעת, תחושת הביטחון יורדת.

חרדת הבחינות – פועל יוצא של תגובת החרדה

אחת התוצאות הקשות של חוסר ההתאמה הזה, היא חרדת הבחינות. אנחנו לומדים לבחינה חשובה במשך ימים ארוכים, מתוך ידיעה שהצלחה בה תשנה באופן משמעותי את חיינו.

אנחנו מגיעים אל הבחינה לאחר ששיננו את החומר כראוי, אך דפיקות הלב שאנחנו מרגישים עם הכניסה לאולם אינם מבשרים טובות; הבוחנים מגישים את הבחינה, ואנחנו מתבוננים בדף ורואים רק כתמים שחורים מרחפים מול עינינו.

אנחנו לא מצליחים לקרוא, הלב שלנו הולם כאילו הוא עומד לפקוע, וכפות הידיים שלנו מזיעות כל כך שאנחנו מרטיבים את העט. זו חרדת בחינות, והיא פוגעת באופן משמעותי בסיכויי ההצלחה של אנשים מוכשרים רבים.

במצב של חרדת בחינות, הדרך היחידה להתמודד כראוי היא להרגיע את הגוף וללמד את הגוף להימנע מכניסה לחרדה במצבי בחינה. ייעוץ פסיכולוגי ממוקד בשיטת ה-CBT יציע לך במספר מפגשים מצומצם טכניקות הרגעה נשימתיות ורגשיות, וסדרת אימונים מהירה שתסייע לך לשלוט בתגובותיך ולהימנע מהתקף החרדה המוכר. הטיפול יסייע לך לנתק בין המבחן ובין סממני החרדה, ולהתמודד עם המבחן ללא דובים וללא הפרעות גופניות.


תגובות

10 תגוובת על ”חרדת בחינות: למה אנחנו כל כך מפחדים?“
  1. מאת שרי:

    בעבר הייתי כותבת על הפרעות אכילה בפורמט של יומן אישי
    אני מנסה ללא הצלחה ליצור קשר עם אורי מיכאל שעימו הייתה לי התקשרות לגבי הכתיבה
    אשמח ואודה אם יהיה אפשר לשלוח לי למייל מספר טלפון שבו אוכל לשוחח על כתיבה בתחום
    בברכה שרי

    נ.ב
    לא מצאתי שום טלפון ליצור עמכם קשר

  2. מאת נחל:

    מאמר מועיל ומעניין … קבלתי טיפים טובים ואשתדל ליישמם במסגרת טיפול בילדים וטיפול במתבגרים. תודה,

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.