כולנו מדחיקים! על מנגנון ההדחקה

25 ביולי 2010 מאת: admin

לעיתים אנו שומעים בתקשורת על אישה התובעת גבר בחשד לניצול מיני בעת ילדותה, בטענה שנזכרה בכך שנים רבות לאחר המעשה, או על אנשים שעברו תאונת דרכים ואינם זוכרים מי פגע במי ומה קרה ברגעים הקריטים של התאונה.

במקרים קשים אלו אנו שואלים את עצמינו – איך אפשר לשכוח אירועים כ"כ משמעותים? למעשה סיפורים כגון אלו הינם דוגמא למה שמכונה בספרות המקצועית-
הדחקה.

מהי הדחקה, בעצם?

הדחקה היא אחד ממנגנוני ההגנה הבסיסיים של האדם, ועיקרה היא העברת תכנים מעוררי חרדה, מהמודע אל התת מודע. תכנים אלו יכולים להיות זיכרונות כואבים, אירועים טראומתים, רגשות, דחפים או מחשבות בעלי מטען רגשי כבד המעוררים באדם פחדים, אשמה או כאב גדול.

כל מה שחשוב על מנגנון ההדחקה

כל מה שחשוב לדעת על מנגנון ההדחקה

מידע זה לא אבד או נשכח אלא הפך ללא מודע, כלומר שאינו נגיש למודעות ובהרגשתו של הפרט הוא למעשה אינו קיים, באופן זה מנוטרל האיום שבו.

מנגנון ההדחקה משמש כמעין "פתרון קסם" לאדם בבחינת "מה שאני לא יודע לא יכול לפגוע בי".

פעמים רבות הדחקה הינה פעולה אדפטיבית ומועילה לאדם, וכולנו מדחיקים אירועים מפעם לפעם.

על פי פרויד כל ילד משתמש במנגנון זה על מנת להדחיק דחפים שעולים בו במהלך ילדותו.

רוצים לקרוא על מנגנונים אדפטיביים ולא אדפטיביים?

הדחקה מאפשרת לנו לתפקד ביום יום, להינות מחיינו ולתכנן את עתידנו מבלי להתמודד בכל רגע עם תוצאות הזיכרונות או הרגשות שכה מכאיבים לנו.

אלא שלמעשה הדחקה מצליחה רק לעיתים רחוקות, ולרוב התהליך גובה מאיתנו מחיר כבד. כאמור, הדחקה איננה שכחה, והמטען הקשה שהודחק מאיים לפרוץ ולעלות למודעות.

על מנת להשאירו בתת מודע יש צורך בהשקעת אנרגיה נפשית רבה, וכידוע אנרגיה שמושקעת במקום אחד חסרה במקום אחר. לכן, ישנם מקרים בהם שימוש יתר במנגנון הדחקה עלול לפגוע באדם.

מה המחקרים אומרים?

ממחקרים עולה כי אנשים בעלי נטיה להדחקה, זוכרים פחות אירועי ילדות הקשורים בפחד, כעס או עצבות. אנשים אלו אמנם נראים חיצונית רגועים יותר, אך הם בעלי רגישות גבוהה יותר לפתח מחלות וכן מגיבים בעוצמה גבוהה יותר למצבי לחץ, מאשר אנשים שפחות מדחיקים, או שחושפים את הדחקותיהם יחד עם פסיכולוג.

הדחקה קשורה גם בהחמרה של מחלות קיימות כמו סרטן, אולקוס ומחלות לב. כמו כן כאשר אדם משתמש במנגון הגנה של הדחקה באופן לא יעיל, עלולים להופיע סימפטומים רגשיים אחרים כמו דיכאון, פגיעה במערכות יחסים קרובות ועוד.

אז מה כן אפשר לעשות?

אם התכנים הקשים לנו נמצאים בתת מודע והנפש משקיעה כ"כ הרבה אנרגיה על מנת לשמר אותם שם, איך נוכל להגן על עצמינו מפני ההשלכות המזיקות של ההדחקה? הדבר הראשוני והחשוב לעשות הינו להפריד בין המחשבה / אירוע/ זיכרון/ עצמו לבין הרגש השלילי שמלווה אותו.

רק לאחר שינותקו הרגשות השליליים הקשורים באירוע ניתן יהיה גם להוציאו מהתת מודע.

מחקרים מראים כי אנשים שכתבו על הרגשות השליליים שלהם, הראו שיפור במצב בריאותם. מכאן שיש חשיבות רבה לביטוי רגשות שליליים, כמו למשל על ידי דיבור, לשם שמירה על איזון אנרגטי נכון בנפשנו ועל  מצב תקין של בריאות הנפש.


תגובות

6 תגוובת על ”כולנו מדחיקים! על מנגנון ההדחקה“

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.