התמודדות הורים עם קשייו של ילד מתבגר

15 ביולי 2010 מאת: admin

גיל ההתבגרות הוא תקופה מאתגרת עבור המתבגר ועבור הוריו וסביבתו הקרובה; המתבגר חווה שינויים רבים בחייו – גופניים, קוגניטיביים, הורמונאליים ורגשיים – ובעוד הסתגלות המתבגר לשינויים אלה אינה קלה, לעתים קרובות משלמת סביבתו הקרובה את מחיר קשייו.
איך הקשיים באים לידי ביטוי?

לעתים מתבטא הקושי בהתנהגות מרדנית, תוקפנית ובוטה, ולעתים מתבטא הקושי בהסתגרות, שתקנות וסוגים שלונים של חרדה, למשל חרדת בחינות. השוני בין הביטויים נובע מתנאי הסביבה – איכות חברת השווים של המתבגר, תגובות ההורים, חשיפה לאירועים שליליים כמו אובדן או בידוד – אך גם מתנאים תורשתיים, כמו במקרה של דיכאון ש"עובר שמשפחה" או הורים הנוטים לסגנון התמודדות חרדתי.

הורים אשר מתמודדים עם סגנון חיים זה היטב בטיפול פסיכולוגי, ממעיטים את הסיכוי כי למתבגר יופיעו קשיים דומים. קיראו על חרדה לאורך החיים.

תפקיד ההורים בהתמודדות עם הקשיים שבדרך

למרות שהקשיים איתם מתמודדים המתבגרים הם קשיים אוניברסאליים, יש להורים תפקיד חשוב בהקלת ההתמודדות של המתבגר ובסיוע לו.

ראשית, לקשר בין ההורה לילד ישנו תפקיד מרכזי באיכות ההתמודדות של המתבגר, ואווירה יציבה ונינוחה בבית עשויה להקל בהרבה את ההתמודדות ההדדית.

חשוב לדעת כי העובדה שמתבגרים רבים נכנסים לעימותים עם ההורים נובעת מכך שאחת ממשימות ההתבגרות היא גיבוש זהות עצמאית ולכידה, נפרדת מן ההורים; בתהליך הגיבוש הזה המתבגר לומד להתיר את ההזדקקות התמידית להוריו, להתחיל למלא פונקציות שההורים שמילאו עבורו עד כה, לעמוד על שלו ולפעול בעולם החיצוני באופן ייחודי לו.

ואם גם להורים יש קשיים?

קשיים נפשיים אצל בני נוער

איפה ההורים כאשר הילדה זקוקה להם?... צילום אילוסטרציה

הורים לעיתים מתקשים בתהליך זה ונעזרים בהדרכת הורים. התוצאה של תהליך הגיבוש הזה היא חיובית וחיונית להתפתחות האדם, אך לעתים קרובות התהליך עצמו הוא קשה ורצוף בקונפליקטים רבים.

ככל שההורים יהיו מסוגלים לתמוך בילד למרות הקשיים, לקבל אותו (אם כי לא לוותר לו על הגבולות הבסיסיים הרצויים בבית) ולהיות קשובים אליו באמת, התהליך הזה יהפוך לקשה פחות.

הורים רבים נוטים להאשים את החשיפה של בני הנוער לתקשורת בהתנהגות המרדנית של בני הנוער, שרואים לנגד עיניהם דמויות לחיקוי בעייתיות; בנוסף, החשיפה של בני הנוער לאינטרנט עשויה לחשוף אותם למידע רב, שחלקו שקרי וחלקו אינו תואם עדיין את גילם ואת רמת התפתחותם האישית.

בעייתיות נוספת בחשיפה לתקשורת עשויה להיות יצירת קשר עם אנשים מפוקפקים, המשתמשים באינטרנט כאמצעי לפיתוי מסוכן של בני נוער.

חשוב לזכור, כי האינטרנט מציע גם אפשרויות חיוביות של השתייכות ותמיכה – ובנוסף, כי תכנים תקשורתיים רבים תומכים בחברות של הנער ובהתפתחותו; אך בכל מקרה, ישנה מחוייבות להורים לווסת ככל יכולתם את הסכנות האורבות לנער משימוש באינטרנט, להסביר לו עליהן ולפקח על התכנים הנצפים על ידו.

האתגר הקשה ביותר להורים הוא להבין כי למרות שהמתבגר נלחם בהם ומתנהג כלפיהם באופן מרדני, הוא עדיין זקוק מאד להוריו ולכך שהם "יהיו שם" בשבילו.

על אף הקושי, כדאי שלא להיפגע באופן אישי מהתנהגות ה"הדיפה" של המתבגר – זהו חלק מהתהליך הטבעי בגיל זה; אלא להבין שיש צורך לספק לו יותר עצמאות מאשר בילדות, במקביל לדרישת גבולות ברורה ומסודרת, ולהיות רגישים וקשובים כלפי התהליכים שהוא עובר.

אם  הילד "חושב רק על עצמו" זה חשוב לו לבניית ה"עצמי" הזה; המרד והמלחמה חשובים ואף הכרחיים לבניית הזהות האישית הנבנית שלו,שנשענת על בסיס "מי אני כן", אך גם על בסיס "מה אני לא".

הורה שרוצה שהילד שלו ישתף אותו יותר במה שעובר עליו, צריך לתת לו דוגמא אישית של חשיפה, ולשתף אותו גם בדברים העוברים עליו באופן מותאם. דוגמא אישית, באופן כללי, היא אחד הכלים היעילים ביותר בתקשורת עם מתבגרים – הן בענייני התמודדות עם משברים, והן בעניינים כמו תזונה נכונה.

חשוב לזכור כי כשהמתבגר נלחם בהוריו, הוא בעצם נלחם בעצמו; ועל כן, היו רגישים לשינויים העוברים עליו, תנו לו עצמאות אך גם שמרו עליו, דברו איתו מתוך דוגמא אישית התנהגותית – ואל תתפתו להיעלב ממנו; זה יזיק לכם, ובעיקר – לו עצמו. אם אתם חשים כי תהליך זה אינו נוח לכם או רק להעמיס על המתבגר, כדאי להיוועץ באיש מקצוע, פסיכולוג מומחה או מדריכי הורים.

למידע נוסף בתחום בריאות הנפש שעשוי לעניין אתכם: טיפול קצר מועד.


תגובות

5 תגוובת על ”התמודדות הורים עם קשייו של ילד מתבגר“
  1. מאת דניאל:

    טוב אז קרה לי משהו מדהים. התמודדתי עם בעיה דומה מאד, ואז שלחתי את בני לנסות אימון של טאי צ'י, הילד פשוט החבר לזה באופו מדהים. אני מאד ממליץ על בית ספר יצירה.

  2. מאת שרי:

    איך יוצרים עמכם קשר על מנת לפרסם כתבה

  3. מאת שרון גיגי:

    אתם מכירים את זה שאתם משוגעים על הילד שלכם ועם זאת לא מסוגלים להחליף איתו 2 משפטים בלי-לא רוצה,רגע….בהרבה מקרים מאבחנים את זה כאפשרות להפרעת קשב וריכוז.יש ספר חדש שיצא שמלמד איך לזהות את הצרכים התקשורתיים של הילד באופן ספציפי,כדי לקבל את הדרך הטובה ביותר ל"איך לדבר איתו" במינימום התנגדות ומקסימום אפקטיביות.מומלץ בחום.מה יש להפסיד?
    הרשמו בקישור וקבלו טעימה חינם מתוך הספר-
    http://www.hnegia.ezland.co.il/

הוספת תגובה

עליך להתחבר בכדי להוסיף תגובה.